ממרחק 75 שנים מהקמת המדינה, ולאחר 120 שנות ציונות, אפשר כבר לומר שהאקטיביזם הישראלי – במגוון תחומים – הביא אותנו עד הלום. אקטיביזם משמעותו לקחת אחריות, לגלות אכפתיות ולנסות לשנות מציאות – לעיתים אפילו להיות חלוץ. לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל ומעט לפניה, אקטיביזם בישראל בא לידי ביטוי בתנועות חברתיות ו/או פוליטיות, אשר שואפות ומצליחות לעצב סדר יום ולעורר את השיח.
אקטיביזם למען הקמת מדינת ישראל
על דבר אחד עיקרי אי אפשר לחלוק – הציונות היא אקטיביזם. התנועה הציונית היא שיא האקטיביזם, בכך שפעלה כמעט נגד כל הסיכויים והתחזיות, קונגרס אחר קונגרס, נאום אחר נאום, במטרה להביא לאירוע הגדול בו אנו נמצאים היום. הפעילות למען הקמת המדינה, עוד עשרות שנים לפני ההצהרה, הייתה פעילות ענפה בתחומים שונים – בתחום המדיני-פוליטי, בתחום החברתי וגם בתחום הצבאי. לעיתים היה זה אדם אחד שקם ועשה מעשה, ולעיתים תנועה שלמה עם רעיון וחזון. המחתרות והקיבוצים הם דוגמה לתנועות אקטיביסטיות – כל אחת בתחומה. הקיבוצים פועלים עד היום וממשיכים להוות כוח יצרני מוביל, ואת המחתרות ששמרו על היישוב היהודי החליף צה"ל.
תנועות צדק חברתי וזכויות אזרח
תנועות צדק חברתי וזכויות אזרח בישראל הופיעו בעיקר החל משנות ה-70. אחת התנועות הידועות וגם הראשונות היא תנועת הפנתרים השחורים, תנועה של יוצאי עדות המזרח, ששאפה להביא לעדות המזרח ייצוג הולם וזכויות. יש שזוקפים לזכותה של התנועה את המהפך הפוליטי בשנת 1977, שהביא לעלייתה של מפלגת השלטון לליכוד בעקבות שיח עדתי שהתעורר. גם האגודה לזכויות האזרח בישראל, אשר פעילה עד ימינו, החלה את דרכה בתחילת שנות ה-70. תנועות אשר הוקמו במרוצת השנים והביאו למרכז הבמה את השוויון, הדמוקרטיה והמנהל התקין הן התנועה למען איכות השלטון בישראל שהוקמה בשנת 1990, המכון הישראלי לדמוקרטיה ותנועת דרור ישראל (2006), הפועלת לאור ערכים של שוויון ערך האדם, חתירה לשלום, חלוציות, הגשמה, שיתוף וחינוך – ומהווה תנועת גג למספר תנועות נוער הדבקות בציונות הסוציאליסטית.
אקטיביזם סביבתי
תשומת הלב העולמית למצבו של כדור הארץ הולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות, אך האקטיביזם הסביבתי הוא לא דבר חדש, ולא מן הנמנע שדווקא פעילות ארוכת שנים מתחת לרדאר מניעה מאיתנו להיות היום, שנת 2023, במצב גרוע יותר. את האקטיביזם הסביבתי אנחנו יכולים לראות במגוון רחב של סוגים ומופעים – החל מקבוצה של מתנדבים שאוספת פסולת מחוף הים או מתקינה פחי אשפה במסלולי טיול, ועד למהנדסים ומדענים שבוחרים להשקיע את זמנם וכשרונם ביצירה של פתרונות שיצמצמו את הזיהום שיוצרים בני האדם. שני תחומים בולטים באקטיביזם הסביבתי הם תחום המחסור במים, שנובע כתוצאה ממיעוט במשקעים שנובע כתוצאה מפגיעה בכדור הארץ ובמעטפת שלו וכמובן זיהום על כלל סוגיו – החל מזיהום כלי רכב ועד לזיהום של הים כתוצאה מחומרים מסוכנים שנשפכים לתוכו. אקטיביזם בישראל בתחום השמירה על הסביבה מגיע עד לכנסת, מלווה את חברי הכנסת שנושא איכות הסביבה הוא בראש סדר העדיפויות שלהם ומציב סדר יום.
אקטיביזם של סכסוך ישראלי-פלסטיני
הסכסוך הישראלי-פלסטיני נמשך כבר עשרות שנים, לפחות מאז מלחמת ששת הימים. האקטיביזם של הסכסוך הוא אחד התחומים הפוריים ביותר, בנושא שמעסיק את רוב הישראלים כיום ולא פעם מהווה שיקול מכריע בבחירת הפתק בקלפי. לאורך השנים, וביתר שאת החל מסוף שנות השמונים ותחילת התשעים, קמו בישראל תנועות שלום, כשהבולטת שבהן היא תנועת "שלום עכשיו" שפעילה עד היום וממשיכה לעצב סדר יום ציבורי בתחום הישראלי-פלסטיני, לרבות הפגנות ופעילות פוליטית-חוקתית.
אקטיביזם משנה מציאות
אומת הסטארט-אפ היא גם אומת התנועות, העמותות והארגונים. המדינה היא אמנם מדינה תוססת ורועשת, אך זהו המצב המועדף, בפרט כשהצד השני של המטבע הוא אומה אדישה ופאסיבית לעתידה. בזכות האקטיביזם על כלל גווניו, הבנוי מאנשים בעלי יוזמה ואכפתיות, קמה מדינת ישראל והיא תמשיך לצעוד בבטחה.